אלבומי הנצחה

איך אנחנו יודעים שההתנדבות היוותה גורם משמעותי אצל התלמידה? 
להלן דברים שכתבה תלמידת ביה"ס המקיף גילה  לינוי חקשור על הפעילות שלה והמפגש שלה עם משפחתו של החייל נחום אלה ז"ל.

"הפרויקט שלנו במסגרת מחויבות אישית הוא פרויקט הנצחה . בפרויקט זה אנחנו נפגשנו עם סטודנטית שהנחתה אותנו עם המשפחה השכולה על מנת ליצור איזה שהוא תוצר בעבור הנצחת הנופל .

אנחנו בעזרת הסטודנטית שוהם יצרנו אלבום הנצחה עם נקודות ציון חשובות ותמונות מחיי הנופל נחום . חוץ מעזרתה של שוהם שתמיד הייתה מוכנה וקשובה לכל עזרה בנושא , הייתה משפחת החייל, שתרמה והשקיעה מזמנה הפרטי על מנת לעזור וליצור אלבום, שלא חסרים בו פרטים, והוא יהיה ללא רבב . דליה אמו של נחום ז"ל נפגשה איתנו הרבה פעמים כדי לתת לנו תמונות , פרטים ומידע על חי נחום .

בעזרתם של שוהם ודליה צלחנו את הפרויקט והצלחנו ליצור אלבום מושקע שאפשר להתגאות בו .

אך, לא הכול היה קל וטוב מהתחלה , כמו שידוע לפרויקט ההנצחה יש רגישות משלו . זה לא עוד סתם מחויבות אישית זה פרויקט מאוד רגיש , פרויקט שמצד אחד הוא נורא קשה כי כשלומדים על החייל, שאצלנו הוא היה נחום, ומבינים מי הוא היה, רואים את שמחת החיים שלו , אהבת הארץ והעם, ולא מבינים איך פרח כמוהו נקטף, זה גורם לעצב וכעס, רגשות שצפים לך ואת לא מבינה איך יכול להיות שאת מרגישה ככה אם לא הכרת את נחום . אבל מצד שני יש איזה שהיא שמחה כשאת יודעת שמתוך הפרויקט הזה את לומדת על אהבת הארץ, העם ושמחת חיים .

לפני שהגענו למשפחת החייל כולנו חששנו וחשבנו מה יכול להיות שם ? מה אנחנו יכולות להגיד ? על מה נדבר ? מה נשאל בלי לפגוע או להכאיב ? אבל אז כשכולנו כבר הגענו לבית של נחום ז"ל, דליה קיבלה אותנו בזרועות פתוחות ואהבה והראתה לנו שהיא פתוחה איתנו וכך גם אנחנו נפתחנו בנושא ושאלנו שאלות רבות .

לאחר מכן כשהתחלנו בעבודה עצמה על הפרויקט, היינו בקשר תמידי עם דליה. לא עבדנו בקבוצות או לבד אלא עבדנו ביחד עם שוהם, כל פעם בבית של מישהי אחרת ושוהם תמיד שאלה לדעתנו וכך גם אנחנו לגביה אפילו על הפרטים הכי קטנים באלבום , ובסופו של יום הצלחנו להשיג את התוצר שייחלנו לו – אלבום זיכרון לחיי הנופל נחום אלה ז"ל.

תודה רבה ...